למרות החוקים שנועדו להבטיח יחס הוגן של מעסיק לעובד שלו, כמו ההסדר החוקי לגבי איסור האפליה הקבוע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, עדיין ניתן לשמוע על לא מעט מקרים בהם עובדים נתקלים במקרים של אפליה בעבודה. בין אם מדובר על אפליה על רקע דת, גזע או מין – כל אפליה מכל סוג שהיא אסורה במקום העבודה על פי חוק. ועל כן, במקרה שבו המעסיק נוהג באפליה כלפי אחד מן העובדים, העובד יכול לתבוע אותו בבית הדין לעבודה ולדרוש פיצוי על כך. עם זאת, בדרך כלל המעסיק לא ימהר לוותר וינסה להוכיח שהוא איננו עובר על החוק. ועל כן, כדאי מאוד לחפש את שירותיו של עורך דין דיני עבודה בעל ניסיון בתחום אשר יסייע לעובד להוכיח את האפליה בבית הדין לעבודה ולקבוע עבורו פיצוי הולם לאור התנהלות המעסיק כלפיו.
עילות נוספות לתביעה בבית הדין לעבודה
ישנן עוד לא מעט מקרים וסיבות אשר יכולות לגרום לעובד להגיש תביעה בבית הדין לעבודה כנגד המעסיק שלו. חוק הקופאיות למשל, או בשם אחר, חוק הזכות לעבודה בישיבה, הוא חוק הקובע שמעסיק חייב לאפשר לעובדים שלו לשבת במהלך שעות העבודה, אלא אם כן יוכיח שלא ניתן לבצע את העבודה בישיבה. פסיקת בתי הדין לעבודה פירשה את המקומות החריגים מהחוק בצמצום רב כך שהחובה לישיבה בעבודה חלה גם בעבודות של מוכרי בגדים, שומרים, מורים ואף טבחים. במקרה שבו המעסיק מתעלם מהוראות החוק ומכריח את העובד לעמוד בזמן העבודה, הדבר מהווה עילה לתביעה בבית הדין לעבודה. כדאי מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין מקצועי ובעל ניסיון בתחום, משום שבמקרים רבים המעסיק ישכור עו"ד בהרבה מאוד כסף בכדי להגן על שמו הטוב ובכדי להתחמק מתשלום פיצוי לעובד ושכירת עו"ד מצד התובע יכולה לסייע לקבלת התביעה ולהגדלת הפיצוי לו יהיה זכאי העובד.
איך מגישים תביעה אל בית הדין לעבודה?
הגשת תביעה אל בית הדין לעבודה מתחילה בהגשת כתב תביעה אשר בתוכו מפורט סיפור המקרה, בצירוף של המסמכים הנדרשים כמו תלושי משכורת וכדומה. לאחר שהעובד מגיש את כתב התביעה, הוא צריך לשלם את אגרת בית המשפט, ואז יש לשלוח את כתב התביעה אל המעסיק. כאשר מתקיים הדיון הראשון (בדרך כלל כמה חודשים לאחר מכן) ינסה השופט להביא את המעסיק והעובד לפשרה. במידה ולא יצליח ייקבע מועד לדיון נוסף בו יחקרו עדי הצדדים ולאחריו יוגשו סיכומי הצדדים. לאחר תום תהליך זה יוכל בית הדין לעבודה להכריע בתיק.
